בשנים האחרונות אנו עדים לעליית מדרגה בדרישות הרגולטוריות שאליהן מחויבים תאגידים מסקטורים שונים. דוגמא מובהקת לכך ראינו זה מכבר בתיקון החוקים המסדירים את דיני ניירות ערך - תיקון אשר הרחיב את סמכויות האכיפה שהוענקו לרשות לניירות ערך.
למעשה התיקון הטיל אחריות כבדה יותר על נושאי משרות בחברות מפוקחות. במקרים שבהם חברות לא יעמדו בהוראות הדין אשר חלות עליהן, יהיו נושאי המשרה בהן חשופים אישית למגוון רחב של סנקציות - עיצומים כספיים, מנהליים ופליליים.
שלא יהיה ספק: ההחמרה ברגולציה היא כורח המציאות בעידן המודרני. היא עובדה קיימת, והיא הופכת את המשימה העומדת בפני דירקטוריונים לסבוכה יותר ויותר. מחד, מצופה מהדירקטוריון להתנהל בצורה יעילה, אחראית, שקופה - ובהתאם להוראות הדין. מאידך, קיים חשש תמידי לסטייה ממכלול הדרישות - והדבר מקשה על עבודת הדירקטוריון במהלך שגרת העסקים ובעת קיום ישיבות.
הצורך להתנהל עם 'אפס טעויות' הוליד, כמו במגוון תחומים ניהוליים אחרים, גם פתרונות טכנולוגיים המותאמים לעולם העסקי של היום. מערכות ממוחשבות מתקדמות, דוגמת ה-BoarDirector מבית SQLINK, יצרו למעשה שינוי תפיסתי-ניהולי - שכן הן הסירו מתהליך ניהול הדירקטוריון את המטלות המנהלתיות ה'ידניות',המאופיינות לא פעם בתופעות לוואי נפוצות כגון טעויות אנוש, בעיות שכחה וכיו"ב. מערכות מסוג זה מתריעות מראש על מקרים פוטנציאליים לאי-עמידה בהוראות הדין ומייעלות את התהליכים התפעוליים הכרוכים בניהול דירקטוריון: שליחת זימונים, הפצת סדר יום, ניהול נוכחות, כתיבת פרוטוקול, הפצתו ועוד.
דירקטוריונים שכבר עושים שימוש במערכת טכנולוגית לניהול דירקטוריון (דוגמת ה-BoarDirector) מעידים על ארבעה יתרונות עיקריים:
- שיפור היכולת לנהל את הדירקטוריון ביעילות ובהתאם להוראות הדין;
- צמצום הסיכונים העומדים בפני נושאי המשרה בארגון;
- חיסכון בזמן ובעלויות;
- "להראות ולא רק לעשות" – היכולת להראות שהם משקיעים מאמץ כדי לשמור על יעילות ועל תקינות תהליכי העבודה של הדירקטוריון - אם וכאשר יצטרכו להציג זאת מול רשויות הפיקוח.
אם כן, האם ניתן לומר כי גם לתחום מסורתי (ואף מעט שמרני) זה חדרו נפלאות הטכנולוגיה? המציאות מראה כיוון ברור: דירקטוריונים של מגוון חברות במשק הישראלי כבר נחשפו לצורת ההתנהלות החדשה, המודרנית – ונראה שכללי המשחק בתחום הממשל התאגידי הולכים ומשתנים לנגד עינינו.
