מכונית ליסינג, ארוחות חינם, שכר גבוה ומעמד חברתי הם רק חלק מההטבות שתעשיית ההיי-טק מספקת לעובדיה. ואולם נראה שזה לא מספיק. אנשי התעשייה רוצים גם ביטחון תעסוקתי. דירוג שביצעה חברת המידע העסקי BDI ומתפרסם לראשונה ב-TheMarker, מצביע כי ב-2012 מעדיפים עובדי התעשייה לעבוד בחברות הרב-לאומיות הגדולות, המעניקות מעט יותר ביטחון תעסוקתי לעומת חברות מקומיות קטנות. כמו כן, בעשירייה הפותחת נמצאת חברת החשמל - מונופול ממשלתי הנחשב מיטיב עם עובדיו. גם בנק לאומי, בנק הפועלים וחברות הסלולר מדורגים גבוה יחסית.
"אנחנו רואים העדפה משמעותית מאוד לעבודה בחברות ההיי-טק הגדולות והמצליחות בעולם - חברות בינלאומיות שנחשבות מצליחות או חברות עם פעילות בינלאומית", אומרת תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב-BDI. ואכן, בראש הטבלה נמצאת אינטל, שדורגה כמקום העבודה המועדף על עובדי ההיי-טק הישראלים. אחריה מדורגות הענקיות הגלובליות גוגל, hp, מיקרוסופט ו-SAP. "העובדים רוצים לעבוד בחברות מבוססות בעלות פעילות בינלאומית שגם נחשבות מצליחות בעולם", אומרת ינאי. חברה ישראלית דורגה רק במקום השישי - אמדוקס.
חברת החשמל קורצת להיי-טקיסטים
עובדי ההיי-טק שוקלים בחיוב גם כניסה לתעשיות אחרות. כך, למשל, ניתן למצוא במקום השמיני בדירוג את חברת החשמל, שזינקה בשנה החולפת שמונה מקומות בדירוג. "מהדירוג עולה שגם עובדי היי-טק רוצים לעבוד בקרב חברות גדולות, שהן לאו דווקא נחשבות חברות היי-טק, אלא חברות מצליחות עם תדמית של מצליחנות. רואים את טבע מככבת, ורואים בנקים מצליחים ונחשבים, כמו בנק הפועלים ובנק לאומי", מסבירה ינאי. "אם נסתכל על חברת החשמל, בנק לאומי ובנק הפועלים או חברות הסלולר, אין ספק שיש לחברות אלה הרבה מה להציע לעובדי ההיי-טק, בעיקר באגפי מחשוב ופיתוח גדולים. עובדי היי-טק יכולים למצוא את עצמם יפה שם".
רוחות השינוי שנשבו בשנה האחרונה בישראל ובעולם השפיעו גם על העדפות עובדי ההיי-טק הישראלים. המחאה החברתית, יוקר המחיה והמשבר הכלכלי העולמי גרמו לעובדי ההיי-טק להעדיף מקומות עבודה בהם הביטחון התעסוקתי מובטח.
הרצון של העובדים לעבוד בחברה יציבה מתבטא בקפיצות שרשמו בנק הפועלים שעלה שמונה מקומות בדירוג בהשוואה לשנה שעברה, בנק לאומי שעלה שבעה מקומות וחברת החשמל שעלתה חמישה מקומות בדירוג.
"עובדי ההיי-טק נהפכים לעובדים ככל העובדים במשק - הם רוצים לעבוד בחברות מאוד יציבות שהם רואים בהן בית לשנים", אומרת ינאי. חברות נוספות שרשמו עלייה בדירוג הן אמדוקס שעלתה שלושה מקומות, מארוול טיפסה 14 מקומות וורינט רשמה עלייה מרשימה של 24 מקומות בדירוג. העלייה של ורינט בדירוג מלווה בשיפור שהיא מציגה בתוצאותיה הכספיות: הכנסותיה ב-2011 עלו ב-7.7% ל-738 מיליון שקל והיא המשיכה את המגמה גם ברבעון הראשון של השנה. מניית החברה עלתה ב-8% מתחילת השנה.
ינאי מדגישה כי הדירוג הוא ביחס לחברות אחרות, ולכן לא תמיד ניתן להסביר את העליות ומיקומן של חברות מושפע מעליות וירידות של חברות אחרות בדירוג.
חברות הסלולר כבר לא מושכות
מנגד, התחרות בשוק התקשורת והפיטורים בחברות הסלולר הגדולות פגעה ביוקרתן בעיני העובדים. אורנג', שהובילה את צמצום כוח האדם מבין חברות הסלולר, ירדה בדירוג עשרה מקומות. חברות נוספות שמיקומן בדירוג ירד בצורה משמעותית הן EMC וחטיבת האבטחה שלה RSA, שירדו 16 מקומות, ונס טכנולוגיות, שירדה 18 מקומות בדירוג. בשנה האחרונה נס נהפכה לחברה פרטית, חל בה מהלך של קיצוצים ושינויים בתנאי ההעסקה. כך, רק בשבוע שעבר נשלח מכתב לעובדים לפיו נסועת כלי הרכב של החברה תוגבל.
"לרוב האוכלוסייה חשוב מאוד מקום ממותג, גדול ויציב, בין אם הוא מונופול או לאו, זה בכלל לא משנה. לעובדים חשובה חברה שרואים בה עבודה לשנים רבות, שמיטיבה עם העובדים וידוע שבתנאי העסקה הנלווים היא נחשבת בגבול העליון של החברות במשק", אומרת ינאי.
בדירוג האוכלוסייה הכללית שבוצע בשיתוף מגזין TheMarker ופורסם בחודש מאי התוצאות שונות - במקומות הראשונים נמצאות אינטל, חברת החשמל וטבע. ואילו בדירוג עובדי ההיי-טק, חברות שאינן בתחום הטכנולוגיה נמצאות במקומות נמוכים משמעותית. ינאי מציינת כי חברת החשמל צונחת בשישה מקומות בדירוג עובדי ההיי-טק בהשוואה לדירוג הכללי - הבדל משמעותי - וכך גם המיקום של טבע בדירוג.
חברות נוספות שנחשקות על ידי כלל האוכלוסייה, ולא על ידי עובדי ההיי-טק, הן בזק, הבנקים וחברות הסלולר. אורנג', למשל תופסת את המקום ה-11 בדירוג הכללי, ואת המקום ה-27 בדירוג עובדי ההיי-טק. ניתן לראות העדפה של עובדי ההיי-טק לעבוד בחברות בתחומי הטכנולוגיה השונים ובענפים תחרותיים. כלומר, גם אם הם לא מרוצים מהחברה שבה הם מועסקים הם בהחלט רוצים לעבוד בחברות בתחום. ולראיה, את שבעת המקומות הראשונים בדירוג תופסות חברות טכנולוגיה.
לחברות הישראליות הגדולות והממוסדות, כמו חברת חשמל או טבע, יש דימוי חיובי בקרב העובדים, כך שגם עובדי ההיי-טק מעוניינים להשתלב בהן הודות לתנאים שהן מציעות לעובדים, הטבות כמו משכורת 13 או ועדי עובדים חזקים. "לעובדים יש עדיפות לחברות ישראליות גדולות עם תדמית מצליחה ויציבות כלכלית, אולי גם בגלל שבנוסף לתנאים החומריים, הן מציבות בפני העובדים יעדים מקצועיים והכשרה מקצועית ויכול להיות שהעובדים מניחים שמעבר לתנאים הם ייהנו גם מקידום מקצועי ומהעשרה אישית. יש מקום להניח שהעובדים חושבים שבחברות גדולות יציבות וממותגות הם ייהנו יותר מהתנאים המקצועיים הנלווים", אומרת ינאי.
הסטארט-אפים עדיין לא נחשקים
כמה נתונים מעניינים לגבי דירוג עובדי ההיי-טק: שבע מתוך עשר החברות שמדורגות בעשירייה הראשונה הופיעו גם בדירוג הכללי של האוכלוסייה, אם כי לרוב במקומות שונים. שבע חברות שמרו על מיקומן בדירוג, 21 שיפרו את מיקומן, 25 ירדו ושבע יצאו מהדירוג.
83% מהחברות שמופיעות בדירוג עובדי ההיי-טק הן בתחומי הטכנולוגיה, בהשוואה ל-72% בשנה שעברה. שבע חברות חדשות נכנסו לדירוג לעומת השנה שעברה: חברת האינטרנט קונדואיט; חברת SQLink, שבאחרונה רכשה את תבונה מילניום; ריטליקס; קוואלקום; מלאנוקס, שמציינת השנה את כניסתה לראשונה למדד תל אביב ;25 חברת השבבים ברודקום, שמרבה לרכוש סטארט-אפים ישראליים; ו-VMware.
ינאי מצביעה על כך שהסטארט-אפים, שמהווים חלק ניכר מתעשיית ההיי-טק, נעדרים מן הדירוג. אחת הסיבות היא שרבים מן הסטארט-אפים הם חברות קטנות שמעסיקות מעט עובדים, ולכן הנשאלים בסקר לא הצביעו עליהם כחברה שבה הם היו רוצים לעבוד. ובכל זאת, התברגו לרשימה חברות כמו קונדואיט, שנכנסה לראשונה לדירוג (מקום 40), ובטר פלייס (מקום 36). שתי החברות הן עדיין סטארט-אפים באופיין, גם אם יש להן כבר הכנסות משמעותיות, כמו במקרה של קונדואיט, או שהן מעסיקות מאות עובדים. העובדים נהנים מהטבות כמו אופציות בחברה שניתן לממש, ובמקביל סובלים מחוסר הוודאות האופייני לתחום.
מעדיפים חברות גדולות ויציבות
בחירת מקום העבודה של עובדי ההיי-טק, בדומה לשאר ענפי המשק, תלויה בראש ובראשונה בשלושה פרמטרים: תנאי שכר, יחסי עבודה ויציבות תעסוקתית. לעומת הסקר שנערך בשנה שעברה, החשיבות של משתנים אלה גדלה. החשיבות של יציבות תעסוקתית יכולה להסביר את ההעדפה של עובדי תעשיית ההיי-טק לבחור בחברות הרב-לאומיות הוותיקות והגדולות ובחברות הישראליות המבוססות. ינאי מציינת כיום, יותר מבעבר, יותר עובדים מעדיפים מקומות יציבים וגדולים.
מהסקר עולה עוד כי עובדי ההיי-טק חשים שמידת מיצוי הכישורים שלהם בתפקיד היא 74% בממוצע. התחומים מהם עובדי ההיי-טק מרוצים בעבודתם הם גמישות שעות העבודה, חוסן החברה ויחסי העבודה. לעומת זאת, הם מגלים שביעות רצון נמוכה בנושאים הקשורים לפיתוח המקצועי - הכשרות מקצועיות וקידום מקצועי. המשתנים שעמדו בציפיות עובדי ההיי-טק הם רווחה וגמישות העבודה.
בנוסף, בחנו ב-BDI את הפער בין ציפיות העובדים לבין הציונים שנתנו למקומות עבודתם לפי שביעות רצונם במגוון תחומים. לפי תוצאות הסקר ניתן לראות כי כגודל הציפיות, כך גודל האכזבות. הפער הגדול ביותר בין הציפיות לציונים נמדד במשתני הקידום המקצועי (פער של 24%), שכר (22%), תנאים נלווים לשכר (15.5%) ויציבות תעסוקתית (14%).
הפערים בולטים על רקע השכר הגבוה המאפיין את ענף ההיי-טק בהשוואה לשאר ענפי המשק. "אנחנו מצפים שיהיה פער - זו תכונה אנושית. ככל שהמשתנה חשוב לנו יותר, אז הפער בין הרצוי למצוי גבוה יותר", מסבירה ינאי את הממצאים.
הדירוג מבוסס על סקר שנערך על ידי חברת המידע העסקי BDI בקרב יותר מ-10,000 עובדי היי-טק שבו התבקשו העובדים לבחור את מקום העבודה הכי טוב לדעתם. הסקר נערך במהלך 2011.
מתוך מאות חברות שהוזכרו בתשובות הנשאלים, 60 נכנסו לדירוג. הסקר נערך בשתי דרכים: סקר פנים-ארגוני בחברות גדולות שבהן מיוצג מדגם של 20% מהעובדים, ובכל מקרה לא יותר מ-200-300 איש.
בנוסף, נציגי BDI ראיינו מועסקים בחברות היי-טק בריכוזי אוכלוסין שונים וברחבי הארץ. מבין הנשאלים בסקר נכללו גם עובדי סטארט-אפים וחברות קטנות.
