"נישאר ידידים" - איך להיפרד ממקום העבודה

אמנם יש מקרים שבהם העובד ממש, אבל ממש נקשר למקום העבודה ולמעסיק שלו, אך במרבית המקרים עובד שבוחר להתפטר יחוש תחושת הקלה, ולעתים אף יפתח רגש נוסף: נקמנות... כן, אין מה לעשות, הסוף ההולך ומתקרב עושה חשק להוריד הילוך, להתחיל 'לזרוק', ואולי אפילו לגלות אומץ לרגע ולהגיד לבוס מה באמת חושבים עליו.

וזה הזמן לעצור, לקחת נשימה ארוכה – ולקרוא כמה כללים חשובים לפרידה ממקום העבודה: 

דברו עם הבוס - אתם רוצים לעזוב? אל תהיו רשמיים מדי. אמנם חשוב לכתוב מכתב התפטרות כדי לתעד את מועד ההודעה, אך אל תסתפקו בהתגנבות למשרד שלו ובהנחת המכתב. קבעו אתו שיחה, הסבירו לו מדוע החלטתם לעזוב, התנהגו באדיבות ובכבוד - ואל תשכחו שבצד השני של השולחן יושב בן אדם אשר (לרוב) רוצה בטובתכם.

אל תרחיבו – אפשר ורצוי להסביר למעסיק שלכם מה סיבת העזיבה, אך אין צורך לפרט בפרטי פרטים. אל תתחילו לשתף את הבוס במריבות הקטנות שלכם במשרד, באירועים ספציפיים שבהם התעצבנתם ובדוגמאות שהובילו אתכם לקבל את ההחלטה. זה רק יגרום לכם נזק - אתם תצטיירו כאנשים קנטרנים וסכסכנים. את הביקורת כלפי אנשי החברה שמרו לעצמכם.

אל תפתיעו - החלטתם לעזוב? סביר להניח שזו לא החלטה שקיבלתם ברגע אחד. נסו להקדים ככל האפשר את ההודעה על עזיבתכם, אל תחכו לרגע האחרון. מקום העבודה שלכם צריך להיערך לזה, והודעה מוקדמת ככל האפשר תיצור הערכה כלפיכם.

סגרו קצוות – השלימו פרויקטים שבאחריותכם. עדכנו את הבוס ואת הקולגות מה עשיתם עד כה ומה דורש מעקב עתידי, ורצוי להכין מסמך מסודר הכולל את כל המידע. אין דבר שמעסיקים שונאים יותר מעובד שעוזב בצורה לא מסודרת ויוצר פערי ידע.

אל תזרקו – בהמשך לסעיף הקודם, זה הזמן לעבוד קשה מהרגיל. אמנם אתם עם רגל אחת בחוץ וכבר לא אכפת לכם מהבוס, אך אין דרך טובה מזו להשאיר את חותמכם. לעומת זאת, אם תעבדו בעצלתיים – הקולגות שלכם יזכרו לכם את זה שנים רבות. 

אל תחפשו נקמה – בא לכם להתייצב מול הבוס ולהטיח בו האשמות? רוצים להגיד לו מה אתם באמת חושבים עליו? לא מומלץ. זה אולי נשמע כיף לרגע, אך אתם תרכשו לעצמכם אויב חדש – וחבל. אף פעם אי אפשר לדעת את מי הוא מכיר ולמי הוא מקושר, ויותר מזה: אתם לא רוצים לגלות בעתיד שלחברה שבה אתם עובדים מגיע בוס חדש – הבוס הישן והפגוע (כן, גם זה קורה).

בלי עקבות - אל תשאירו מידע אישי על המחשב שלכם. לא סיסמאות, לא פרטים אישיים, לא קורות חיים ולא הודעות דוא"ל. כלום. אתם לא יודעים איזה שימוש אפשר לעשות עם המידע הזה, ואתם לא רוצים להיות חשופים לעיני כול. 

אל תחפפו בחפיפה – גם אם אתם מאוד כועסים, מתוסכלים או פגועים, אל תענישו את הדור הבא. אל תשכחו שהעובד החדש שמחליף אתכם מאוד חושש. הוא לא רוצה להיכשל, וחשוב לו להיכנס ברגל ימין. עזרו לו להשתלב – עשו לו חפיפה כמו שצריך.

היו פוליטיקאים לרגע – כדאי לערוך טקס פרידה קצר, 'פריסה' נחמדה, ולומר כמה מילים. גם אם בא לכם לקלל, שבחו את מקום העבודה ואת הבוס והדגישו כמה למדתם והתפתחתם בתקופת עבודתכם. אפשר להגדיל ראש ולומר שתשמחו לסייע גם בעתיד אם יהיה צורך. מה לעשות, פוליטיקה היא חלק מהמשחק. 

ובקיצור, כמו שכבר אמרנו - אל תטרקו דלתות...