לא תמיד קל לעזוב מקום עבודה. הפחד מפני הלא נודע והחרדה הכלכלית עלולים לגרום למועקה כבדה. ולעתים, בנוסף לשלל התחושות הנלוות, קורה שנתקלים במכשול נוסף ולא צפוי: סעיף אי-תחרות. אותו סעיף שעליו חתמנו (יחד עם שאר הסעיפים בהסכם העבודה) כשהתחלנו לעבוד - ושעכשיו יוצר לנו משוכה חדשה שעליה לא חשבנו כשהתפטרנו או פוטרנו.
סעיף אי-תחרות הוא סעיף המגביל עובד שפוטר או התפטר מלעבוד אצל גורם מתחרה לאחר הפסקת ההתקשרות בינו לבין המעסיק. הסיבה להכנסת סעיף זה לחוזה ברורה למדי: מכיוון שהתחרות בתחומים מסוימים יכולה להיות עזה ביותר, עזיבה של עובד מיומן עלולה להוות איום ממשי על החברה שאותה עזב. עובד שמכיר היטב את דרך פעולתה של החברה יכול להעביר סודות מקצועיים למתחרים, ואם החברה השקיעה בהכשרתו מאמצים וכסף הרי שההפסד מצד החברה הוא כפול ומכופל.
מאידך גיסא, ההגבלות שסעיף זה מטיל על העובד יכולות להוות פגיעה של ממש ביכולתו למצוא עבודה חדשה. לרוב רק לאחר העזיבה מבחין העובד לראשונה בקיומו של סעיף זה – ואז מתעוררת תחושת אי-נחת ותסכול. זו, אגב, הסיבה שהבקשה לאכוף סעיף זה על העובד העוזב נחשבת בעייתית ולרוב דורשת הצדקה ממשית.
איך ניתן להתמודד עם הסעיף ומה מותר (או לא) לעשות?
להקדים תרופה למכה – ראשית (וזו עצה לקראת העבודה הבאה שלכם), חשוב מאוד לגלות ערנות בעת חתימת החוזה ולבדוק אם הסעיף מופיע, ואם כן - לבחון היטב את תנאיו. התעקשות בשעת החתימה על קבלת תמונה מדויקת של האמור בסעיף יכולה למנוע הרבה מאוד עוגמת נפש, והדבר בהחלט שווה את המאמץ. לא מבינים בזה? אל תהססו להתייעץ עם עורך דין או עם חברים הבקיאים בנושא.
לא לוותר בקלות - אם כבר חתמתם על הסעיף - אל תרימו ידיים. כאמור, יכולתו של המעסיק להפעיל את הסעיף מוגבלת. למעשה, מפסיקות בתי הדין לעבודה ובג"צ עולה כי לרוב בית המשפט מצדד בעובד ולא מתיר שימוש גורף בסעיף, ועל כן לא חייבים ולא כדאי לקבל את הסעיף כמובן מאליו.
לבחון את הנסיבות – אמנם בית המשפט מצדד לא פעם בעובד, אך לפעמים הצדק הוא דווקא עם המעסיק. חשוב לדעת כי יש יוצאי דופן, וכדאי להכיר את הסייגים השונים. לדוגמה, אם העובד העוזב עבר 'הכשרה מיוחדת', הכשרה מקצועית מיוחדת במסגרת עבודתו השוטפת, והמעביד לקח על עצמו את הוצאות ההכשרה, הרי שבמקרה כזה נדידה לגוף מתחרה אכן תגרום למעביד נזק אמיתי - כי פירות השקעתו יינתנו למתחריו. דוגמה נוספת היא כאשר קיים 'סוד מסחרי', דהיינו מידע או פטנט שפותחו על ידי העובד במסגרת עבודתו ויש סבירות גבוהה שמידע זה יועבר למתחרים. מסקנה? הקפידו לבחון באובייקטיביות מה המצב במקרה שלכם.
לא לפעול בזדון לב - סיטואציה נוספת המאפשרת למעסיק לדרוש את הפעלת סעיף אי-תחרות היא כשהעובד פועל ב'זדון לב', קרי גורם לו נזק בזדון. המשמעות היא שחובה על העובד לוודא שהוא פועל בצורה הגונה, להתנהל בתום לב ולא לחתור תחת החברה שממנה הוא נפרד.
לא להיבהל – זכרו שהפעלת הסעיף אינה מתרחשת באופן אוטומטי, ואל לכם להיבהל אם המעביד לשעבר מנופף בו לעברכם. לא כל מעבר מקום עבודה מונע מכם לעסוק בתחום התמחותכם, גם אם התמקצעתם בו במהלך עבודתכם האחרונה - שאחרת היו נגזרים חיי בטלה ואבטלה על כל עובד המתפטר או מפוטר.
ואגב – גם אם סעיף אי-תחרות לא חל עליכם, אין זה אומר שסעיף הסודיות המפחיד בטל גם הוא – אך על כך בפעם אחרת...
