נקווה שאף אחד לא יחווה זאת על בשרו, אך המציאות מלמדת שזה קורה לא מעט: חברות רבות אינן מצליחות לשרוד, מפסידות כסף ומתחילות לגסוס לאט-לאט. לא נעים לחזות במותה של חברה, ועוד פחות נעים להיות העובד שמגלה שאין לו היכן לעבוד. אז רגע לפני שסוגרים את הבסטה, קבלו כמה סימנים מחשידים שיעזרו לכם להבין איפה הדברים עומדים:
קיצוצים שכאלה - זה מתחיל בדברים הקטנים: לאט-לאט המזווה במטבח, שהיה מלא כל טוב, מתחיל להתרוקן - ובוקר אחד אתם מזדעזעים לגלות שנשארתם רק עם ערגליות תות וחלב 3%. אתם מרגישים שמישהו 'חוסך' עליכם בסעיף הפינוקים? יש מצב שהוא לא עושה לכם דווקא – פשוט נגמר הכסף לגבינת שמנת ולסלמון.
המנהלים הבכירים פותחים סטארט-אפ ועוזבים את החברה – אנשי מפתח בחברה מודיעים בחגיגיות כי הם פותחים פרק מקצועי חדש בחייהם ונוטשים את הספינה לטובת סטארט-אפ חדשני? אופס, נדלקה נורת אזהרה: אם הם לא רואים את העתיד שלהם בחברה, גם אתם צריכים לתהות לגבי העתיד שלכם.
פרויקטים חדשים לא נכנסים – אתם מגיעים לעבודה ואין כל כך מה לעשות? אולי בהתחלה זה יכול להיות כיף, אבל המשמעות היא שאין לקוחות שישלמו לחברה, ועל כן ייתכן שלמעסיק לא יהיה כסף לשלם לכם עבור עבודתכם.
שמועות בעיתוני הכלכלה – שם החברה שלכם עולה לכותרות, ולא בהקשר מחמיא: שותף שמכר את חלקו בחברה, עסקה שנכשלה מעבר לים, מחלוקות שהתגלעו ברמת הדירקטוריונים או ירידה בשווי המניות? חברים, האסימון כבר היה צריך ליפול לכם!
שיחות התייעלות – הבוס מזמן אתכם לשיחת התייעלות ומבקש מכם להציע הצעות מקוריות לחיסכון במשאבים. בין לבין הוא פולט משהו על לעבור לעבוד ארבעה ימים בשבוע ולהחליף לכם את המכונית מהעבודה למכונית זולה יותר. יש סימן יותר ברור מזה?!
נותרנו מעט – החברים שלכם נעלמים. מישהו פיטר אותם. לפעמים אחד-אחד, לפעמים יש 'גל פיטורים'. אתם מבני המזל שנשארו? בדקו היטב שלא מדובר בפרפורי גסיסה והתחילו לחשוב ברצינות על עבודה אחרת.
אווירת סוף קורס - אתם מגיעים כל יום לעבודה בלי לדעת אם זה יומכם האחרון? אתם והחבר'ה, או מה שנשאר מהחבר'ה, מריצים בדיחות על פיטורים ועושים התערבות מי יהיה המפוטר הבא? חלקכם אפילו מדברים בקול רם על מקומות עבודה אלטרנטיביים? הסוף קרב – ונראה שכולם כבר יודעים זאת.
בשורה התחתונה - כשהעסק מתחיל לרדת מגדולתו, הסימנים מתחילים להופיע בזה אחר זה. אל תטמנו את הראש בחול: אם המצב קשה, אולי הגיע הזמן לקחת את גורלכם בידיכם ולחפש מקום עבודה חדש, עם אופק יציב יותר – ולא לחכות להיות זה שנשאר אחרון כדי לכבות את האור...
