ל"ג בעומר הוא הזדמנות נהדרת לעלות על המוקד כמה הרגלים ודפוסים שגויים שפוגעים בסיכויים להשתלב בתפקידים נחשקים בחברות ההייטק המובילות בישראל.
לפי כל הסימנים, תור הזהב של מחפשי העבודה בהייטק נמצא בשלבי סיום. נכון שלעומת מרבית התעשיות במשק להייטקיסט הממוצע עדיין לוקח פחות זמן למצוא עבודה, אבל מהצד השני, תהליך הגיוס מתארך ומתייקר. קל להאשים את התחזיות הפסימיות ואת תחושת אי הוודאות, אלא שדווקא בתקופה מורכבת שכזאת הגיע הזמן לקחת אחריות.
נדמה שמועמדים רבים עדיין לא הפנימו את האמור לעיל והם ממשיכים לחזור על אותן טעויות בתהליך חיפוש העבודה. ל"ג בעומר הוא הזדמנות נהדרת לעלות על המוקד כמה הרגלים ודפוסים שגויים שפוגעים בסיכויים להשתלב בתפקידים נחשקים בחברות ההייטק המובילות בישראל.
הרגל ראשון שצריך לשרוף: לוותר על היכרות מעמיקה עם הארגון המגייס
גם אם מהות התפקיד כבר ברורה והלוגו המתנוסס על הארגון מוכר ומפורסם, מומלץ מאוד לחקור את הארגון מבפנים. מהי תרבות העבודה בארגון, מי האנשים המובילים אותו ומניין הגיעו, מהו החזון הארגוני וגם איפה אוכלים צהריים ואיפה חונים – כל אלה שאלות לגיטימיות שיכולות לסייע בתהליך הקליטה בארגון ולמצב את המועמד כמי שהשקיע בלמידה והכנה.
הרגל שני: לשלוח את אותם קורות החיים לכל המגייסים
תהליך חיפוש העבודה אינו קל ובמקרים רבים עשוי להיות ארוך ומתסכל. ועדיין, שליחת קורות חיים בנוסח גנרי לעשרות מגייסים היא טעות חמורה. ואם זה לא מספיק, המהדרין מגדילים לעשות ושולחים גם מכתב מקדים זהה. ובכן, כדאי לעצור רגע ולנסח קורות חיים ייעודיים לכל מעסיק או 5 מעסיקים זהים לכל היותר. זה גם יתרום למיצוב ראשוני אצל המגייס וגם יבדל את אותו מועמד לעומת השאר.
הרגל שלישי: הגשת מועמדות למשרות בכירות
כן, התחושה של "אנסה, מקסימום אצליח", עדיין רווחת בשוק הישראלי. גם כאן, מדובר בטעות שעשויה לגרום נזק עתידי שכן תמיד יימצא המגייס שיזכור את היומרנות ובוחן המציאות הלקוי שהפגין המועמד שסיים את לימודיו לפני חצי שנה וכבר פוזל לתפקיד של מנהל מוצר בכיר. הגשת מועמדות למשרות שאינן הולמות את הכישורים האמיתיים של המועמד מסרבלת ומעכבת את תהליך הגיוס לשני הצדדים.
הרגל רביעי: להגיע לא מוכן לראיונות עבודה
הבום הגדול של תעשיית ההייטק בשנים האחרונות הוביל לכך שמועמדים רבים מגיעים זחוחים לראיונות עבודה, מרושלים בלבוש ובעמידה בזמנים, לא מוכנים לשאלות מאתגרות או שאינם מצוידים בתיק עבודות המציג את ניסיונם והישגיהם. גם כאן, במקרה הטוב מדובר בבזבוז זמן של שני הצדדים, אבל במקרה הרע – זה עשוי להסתכם בפספוס של משרה שווה ונחשקת.
הרגל חמישי: התמקדות יתר בשכר והטבות נלוות
כן, אנחנו בהייטק, אבל רכיב השכר ומימון המסעדות הוא כבר מזמן לא מה שקובע. אופק עתידי, הזדמנויות צמיחה והכשרה, להיות חלק מחזון ארגוני מנצח והאתגר האישי חשובים לא פחות מהתלוש החודשי. מיקוד היתר בשכר עשוי לפגוע בתהליך הגיוס בעיקר בתקופות של חוסר ודאות, שכן עובדים יקרים שאינם לוקחים חלק בתרבות הארגונית ימצאו את דרכם החוצה מהר מאוד.
הרגל שישי: לרכל על מעסיקים קודמים
אין כמו להצטייר כמי שמקושר בתעשייה, שמכיר אנשים חשובים ושהרזומה שלו מדבר בעד עצמו. ואולם, כדאי להשאיר את כל אלה בצד בעת תהליך הגיוס החדש ולהימנע מרכילות זולה על המעסיק או על עמיתים בארגון בקודם. העולם הרי קטן וגם תעשיית ההייטק הישראלית – ואיש לא רוצה לרכוש לעצמו שם של רכלן ומפיץ מידע פנימי, גם אם הוא נכון.
כל מי שאי פעם ביקש להתקדם או להחליף מקום עבודה כבר יודע שתהליך חיפוש המשרה הבאה הוא עבודה לכל דבר. לכן, חשוב להיפטר מהרגלים ודפוסים שמעכבים את הסיכוי להתקדם בדרך למשרת החלומות הבאה.
