ישראל, כידוע, היא חממת היי-טק לא קטנה. ענף זה מטפח ומפרנס מאות אלפי ישראלים, וחברות ההיי-טק הישראליות צברו מוניטין בין-לאומיים בתחומי התוכנה והאינטרנט, טכנולוגיות ביטחוניות, מכשור רפואי, אלקטרוניקה, תקשורת ועוד. המונח 'עבודה בהייטק' הפך בשנות התשעים לחלומם הרטוב של רבים – ועל כל משרה פנויה יש עשרות מועמדים המקווים לאיישה.
עם זאת, לא הכול ורוד. כולנו שמענו על הבועה שהתפוצצה, ואנו נחשפים מדי יום לתחרות העזה השוררת בין החברות ומשפיעה על מצב העובדים. אמנם ענף זה מצליח לייצר משרות רבות ולמשוך אליו מוחות מבריקים במיוחד - אך התחרות על לבו של הלקוח (או על כספו של המשקיע) משפיעה באופן ישיר על העובדים עצמם.
אז מה באמת קורה עם עובדי ההיי-טק? איך התחרות הטבעית שנוצרה לאורך השנים משפיעה עליהם? או במילים אחרות: האם הם מרוויחים מהתחרות או סובלים ממנה?
כששואלים אנשי היי-טק מן השורה כיצד משפיעה עליהם התחרות בין החברות, הדבר הראשון שהם אומרים הוא 'שעות עבודה'. הרצון (המובן) של החברה להיות הראשונה שמשחררת מוצר חדש לשוק גורם ללחץ על העובדים ומשפיע באופן ניכר על שעות העבודה שלהם. רבים בענף ההיי-טק מבלים בעבודה שעות רבות - הרבה יותר זמן מאשר חבריהם העובדים בתחומים אחרים.
בנוסף, שיתוף הפעולה היום-יומי עם גורמים בחו"ל מביא לכך ששעות העבודה אינן סטנדרטיות. לפעמים העובדים נאלצים לעבוד בלילות כדי לתקשר עם עמיתיהם מעבר לים, ולעתים אף נדרשים להתייצב בימי שישי ובערבי חג.
מנגד, העבודה בכל אחד מענפי ההיי-טק מעניקה לעובדים - לרבות לאלו בדרגים זוטרים יחסית - סיפוק מקצועי רב. האתגרים הם רבים, העיסוק הוא לא סטנדרטי, והידיעה שהפעילות שלך היום עשויה להשפיע על העולם כולו מחר – וזו לא קלישאה – בהחלט תורמת למורל ולרצון להשקיע.
התחרות גם משפיעה ישירות על כיסם של העובדים. כאשר חברת היי-טק מעוניינת לפתח מוצר מורכב במיוחד, היא רוצה לגייס את המוחות הטובים ביותר - ומוכנה לשלם עבורם, לתגמל אותם ולפנק אותם בתנאים, בהטבות, באירועי חברה, בבונוסים ועוד.
בקיצור, התחרות בין החברות היא עובדה קיימת. היא הפכה את עבודתם של אנשי ההיי-טק למאומצת ותובענית יותר, ובד בבד העמידה בפניהם אתגרים רבים ותרמה לרווחתם הכלכלית. לתחרות יתרונות וחסרונות אפוא, והחוכמה האמיתית היא להכיר בקיומם של היתרונות ושל החסרונות כאחד, להיות מודעים אליהם - ולדעת לבחור את העבודה המתאימה. כך למשל חברת סטארט-אפ הנמצאת במרוץ אחר 'הדבר החם הבא' תחפש מתכנתים נמרצים, חרוצים, המוכנים לעבוד שעות ארוכות, ואילו חברה ותיקה שאינה מפתחת מוצרים חדשים תרשה לעצמה להעסיק עובדים שמחפשים משרה 'רגועה' יותר.
ואיך יודעים מה מתאים לכם? זה כבר לפעם אחרת...
